חסידות על מלכים א כא:ד

וַיָּבֹא֩ אַחְאָ֨ב אֶל־בֵּית֜וֹ סַ֣ר וְזָעֵ֗ף עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלָ֗יו נָבוֹת֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־אֶתֵּ֥ן לְךָ֖ אֶת־נַחֲלַ֣ת אֲבוֹתָ֑י וַיִּשְׁכַּב֙ עַל־מִטָּת֔וֹ וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו וְלֹֽא־אָ֥כַל לָֽחֶם׃

ליקוטי מוהר"ן

וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כ"ה, הַיְנוּ כ"ה בְּכִסְלֵו. כִּסְלֵיו הוּא אוֹתִיּוֹת: וַיַּרְא יְיָ כִּי סָר לִרְאוֹת (שמות ג׳:ד׳) כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים־א כ). וְעִקָּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy